תקועים בשופר

גם בזמנים רגועים, עיתונאים נמצאים בין שתי אבני רחיים. חלק מהדנ"א של מקום העבודה שלהם הוא פוליטיקה, אבל הם נדרשים להיות ענייניים וחסרי פניות לחלוטין. הם החשודים המידיים בעבירה החמורה של נטייה פוליטית. בתקופת בחירות הזכוכית המגדלת שתחתיה הם נמצאים גדלה בכמה מספרים, ואם הם מרחיקים לכת בהבעת דעות אישיות, הם זוכים בצדק לכינוי המחמיא …

והתחקיר נגנז

עוד תהיה הזדמנות לדון בהרבה מחשבות שעלו בשבוע האחרון, בעקבות האסון בהר מירון. כמו הקשר ההדוק שבין יהדות לנטילת אחריות ומה גורם לו להיפרם. כמו היעדר הסתירה בין מציאת האשמים לבין קבלת הדין באהבה. כמו חוסר הקשר שבין אמונה תמימה לבין עצימת עיניים. אבל כל זה ביום אחר.הבה נדון היום בשאלה לאן נעלם התחקיר המתבקש, …

גרעין אמת שהופך לפופקורן: על עיתונות מחוברת

"אם יום אחד אלך על המים מעל נהר הפוטומק", אמר פעם הנשיא לינדון ג'ונסון, "הכותרת בעיתון למחרת ודאי תהיה, 'הנשיא לא יכול לשחות'". לינדון לא אהב עיתונות, כנראה כמו עוד נשיאים, אבל לא היה יכול להתעלם ממנה, ומכאן התסכול שלו: המוני אזרחים יודעים כמותו, שהעיתונות שהם צורכים לא תמיד נצמדת לאמת, ושאי אפשר להאמין לה …