גרעין אמת שהופך לפופקורן: על עיתונות מחוברת

"אם יום אחד אלך על המים מעל נהר הפוטומק", אמר פעם הנשיא לינדון ג'ונסון, "הכותרת בעיתון למחרת ודאי תהיה, 'הנשיא לא יכול לשחות'". לינדון לא אהב עיתונות, כנראה כמו עוד נשיאים, אבל לא היה יכול להתעלם ממנה, ומכאן התסכול שלו: המוני אזרחים יודעים כמותו, שהעיתונות שהם צורכים לא תמיד נצמדת לאמת, ושאי אפשר להאמין לה …

מביאים את התפאורה מהבית: המשאלה הכמוסה של הקוראים

אחד ה'תרגילים' שחביבים עלי במיוחד בשיחות עם כותבים ועל כתיבה, הוא לדבר על ספר כלשהו ולשאול 'איפה דמיינת את העלילה הזאת מתרחשת'. תמיד, אחרי רגע אחד של מחשבה, התשובה היא 'בבית שלי', 'בבית הורי', 'בדירה הקודמת שלי'. ללא יוצא מן הכלל. כך גם לגבי כל אתר שהסיפור נודד אליו: השוק יהיה השוק שאנחנו מכירים, החצר …

אז מה היה לנו שם? על הרגע המקדים

אם הכל פועל כמו שצריך, כל כותב מגיע לרגע הזה בחייו שבו הוא צריך לתאר משהו שלא ראה מעולם. או גרוע מזה: משהו שלא היה רוצה לראות, כי סיפורים מטבעם דורשים רגעי קיצון. אז אפשר לא להכיר ולא לרצות להכיר, אבל את התאור מוכרחים לכתוב ללא דופי. ואז יושב הכותב בידיים פכורות על המקלדת ומנסה …

זה טבעי, אנושי וזז: סוד התנועה

אם נשאל מעצב גרפי, מה גורם לו לבחור תמונה אחת ולא אחרת, יהיו לו כמה תשובות, כמו גוונים בהירים שיותר נעימים לעין, הקומפוזיציה שבין האלמנטים בתוכה, ההרמוניה שלה עם שאר חלקי העבודה. אבל התשובה העמוקה יותר, שלא תמיד תהיה סדורה אצלו, אלא יותר מונחת איפה-שהוא בתודעה, תהיה: התנועתיות. בתמונה עצמה אין שום תנועה: מה שלא …

פיילוט, מצפן, קיצור דרך: תכנית העבודה

לכתיבה, אפילו לכתיבה עיתונאית, יש עדיין תדמית חיובית ויחסי ציבור טובים. אם נעשה משאל רחוב על 'מהי כתיבה', התשובות יהיו 'אמנות', 'תרבות', 'יצירה', וגם 'השראה' ואפילו 'מסתורין'. אבל כל הכותבים, כולל אלו שכותבים עם שחר לקול רשרוש צמרות ברושים, יודעים שכתיבה היא עבודה שצריך לבצע. ההבדל בינה לכל עבודה אחרת, הוא התגמול הרגשי שעשוי להגיע …

לומר כלום ושום דבר: מדעי ה'בלה בלה'

איך קרה, אני תוהה מדי פעם, שהחמצתי את השיעור השימושי ביותר בבית הספר לכתיבה – איך כותבים טקסט שלם עשוי משום דבר? כי לפי מה שנראה בשטח, כמעט כולם היו שם, הקשיבו יפה וקיבלו כלים מצוינים, מה שגרם לעולם התוכן שלנו להיות מוצף בהמוני טקסטים מרשימים שלא מחדשים כלום, וגרם לציבור הקוראים המסכן לשכוח שטקסט …

לשבת, לקום, להתמסר

השמועה אומרת שסופרים דגולים, או דגולים בפוטנציה, יחוו בשלב מסוים מחסום כתיבה. יש מחסומי כתיבה קלאסיים של כמה שבועות, ויש מפוארים שאורכם כמה שנים, אבל אם לא חווית אחד, אולי אתה לא באמת אמן דגול. כך אולי קרה, שמחסום כתיבה הפך להיות המשבר האופנתי לכותבים, וכל ירידה במצב הרוח או יובש במעין הרעיונות נקראים בשם …

קלישאות לא מתות, הן מתחלפות

ברשימת המשאלות של כל כותב, הרצון להיות מקורי ממוקם אי-שם למעלה, אפילו בראש הרשימה. ובאותו זמן ממש, ברשימת ה'חטאים' של כל כותב, נמצא חטא הקלישאות במקום די גבוה למעלה, ומבלי שירגיש בזה אפילו, בראש הרשימה. המושג 'קלישאה' מזכיר לנו קודם כל ביטוי שגור, שנעשה נדוש מרוב שימוש והתרוקן מתוכנו. אבל קלישאות נמצאות כמעט בכל השדות …

להזיז את הגפרורים בלי לגעת בהם: ההשפעה

אחרי שהוצאתי לאור את ספרי 'חכמת נשים', פרק חיים של שתי נשים אלמנות שנפגשות בצומת אחד כדי להיות שם אחת למען השניה, הגיע אלי זרם של פניות שהיו מאד דומות. 'בבקשה, אולי תכתבי על פרידות במשפחה? מגיע לגרושים שתאירי אותם באור יפה'. 'אולי תכתבי על התמודדות של ילד חריג? זה מאד חשוב שיראו אותם כמו …